כיצד מביעים רצון?
רצון האדם יכול להיות באמצעות שני מסמכים משפטיים.
- מסמך הבעת רצון – בו מביע האדם את רצונו מי ישמש במקומו כאפוטרופוס (לילדיו הקטינים, לילד בעל צרכים מיוחדים מעל גיל 18, או אפילו להורה המבוגר להם הוא משמש כאפוטרופוס), וזאת במקרה בו הוא לא יהיה כשיר לשמש בתפקיד בעודו בחיים. בנוסף, רשאי האדם לתת הנחיות לאפוטרופוס המחליף כיצד לפעול.
- צוואה – אדם המבקש למנות אפוטרופוס שיחליף אותו לאחר פטירתו, יעשה זאת בצוואתו, והוא רשאי לתת הנחיות לאפוטרופוס המחליף כיצד לפעול.
בית המשפט יבחן את טובת האדם שיש למנות לו אפוטרופוס, וייתן עדיפות למינוי אפוטרופוס על פי מסמך הבעת רצון או על פי צוואת המנוח.
במקרה של קטין – בית המשפט יוודא את טובת הקטין, טרם מתן ההחלטה.
במקרה של אדם בגיר (מעל גיל 18) – בית המשפט יבקש לשמוע את דעתו של הבגיר, ואם הוא לא נתן הנחיות למינוי אפוטרופוס עבור עצמו, בית המשפט יתחשב ברצון האדם הבגיר ויוודא כי מינוי האפוטרופוס החליפי המבוקש עולה בקנה אחד עם טובתו.
מי יכול לערוך מסמך הבעת רצון?
רק עורך דין שעבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי המסמיכה אותו לערוך מסמך הבעת רצון.
כיצד מפקידים את המסמך?
הפקדת המסמך אצל האפוטרופוס הכללי יכולה להיעשות בשתי דרכים –
הדרך המומלצת – לאחר עריכת המסמך, עורך הדין יבצע הפקדה מקוונת של המסמך במערכת האפוטרופוס הכללי, חתום אלקטרונית בידי עורך הדין שבפניו נערך ונחתם המסמך.
חלופה נוספת – הפקדה בידי הממנה, עורך המסמך. ההפקדה נעשית בשני שלבים. בשלב הראשון הפקדה מקוונת בידי עורך הדין, כמו בחלופה המומלצת, ובשלב השני על עורך המסמך להיכנס לתיק דרך מערכת ההזדהות הלאומית ולאשר את המסמך אשר הוגש על ידי עורך הדין במערכת המקוונת.
ממועד הפקדת המסמך במערכת האפוטרופוס הכללי, ישלח האפוטרופוס הכללי, אחת לשלוש שנים "תזכורת" לעורך המסמך, בכדי לוודא שעורך המסמך אינו רוצה לשנות את המסמך מכל טעם שהוא.
"כניסה לתוקף" תהיה במועד מינוי האפוטרופוס על ידי בית המשפט.
מקרה משפחת בירן, ואסון הרכבל באיטליה – במאי 2021 משפחת בירן, שהתגוררה אז באיטליה, יצאה לטייל עם שני ילדיה הקטנים, ועם הסב והסבתא של האישה, שהגיעו לביקור. הטיול הסתיים בטרגדיה כאשר המשפחה כולה, למעט איתן בן החמש, נהרגו כאשר נקרע הכבל של הרכבל בו נסעו, הרכבל צנח מגובה רב ונוסעי הקרון, 14 מתוך 15 נהרגו.
אחות האב, המתגוררת באיטליה, התעקשה כי היא צריכה לטפל באיתן הצעיר, בעוד הסבא, אביה של טל, אמו של איתן, רצה להשיבו לארץ ולטפל בו.
לאחר סכסוך מתוקשר וכואב, בו הסב הבריח את איתן לארץ, נקבע כי עליו להשיבו לאיטליה, שם יגודל על ידי אחות אביו.
הטרגדיה המשפחתית עוררה מספר שאלות, ובהן מה היה רצון ההורים, האם התכוונו להשתקע לצמיתות באיטליה או היה בכוונתם לחזור לארץ, כיצד היו רוצים שילדיהם יחונכו והיכן יגדלו.
לצדדים לא היה על מה להסתמך, ולכן קבע בית המשפט כי הואיל ומקום מגורי הילד הצעיר היה באיטליה, שם עליו להישאר.
נסיבות המקרה הטרגי הזה ממחישות, כי אין אנו יודעים מה ילד יום. בגיל צעיר קשה לנו לחשוב על תרחישים קשים, אולם עלינו להיות מוכנים להם.
לכן, גם כאשר אנו צעירים ובריאים, מוטל עלינו לחשוב על העתיד ולהגן על היקרים לנו, הן באמצעות מסמך הבעת רצון והן באמצעות צוואה. לו בני הזוג היו עורכים את המסמכים הללו, והיו נותנים הנחיות לגבי זהות האפוטרופוס החלופי והנחיות לגבי גידול וחינוך ילדיהם הקטינים, הסכסוך המשפטי היה נמנע או לכל הפחות, תוצאות המאבק המשפטי העצוב הזה היו יכולות להיות שונות.
