חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי בעת פטירה או גירושין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משווי הרכוש והכספים אשר צברו במהלך נישואיהם, וזאת בהתאם להסדר איזון משאבים החל על בני זוג שנישאו החל מיום 01.01.1974.
בני זוג, אשר מבקשים כי במקרה של פקיעת הנישואים, הרכוש יחולק באופן שונה, רשאים לערוך ביניהם הסכם יחסי ממון אשר יחריג רכוש מסוים מהחלוקה השוויונית או לקבוע ביניהם כל הסדר אחר ביחס לרכוש.
הסכם יחסי ממון והסכם חיים משותפים מגדירים בפועל לא רק את חלקו של בן/בת הזוג ברכוש, אלא בעצם קובעים את היקף העיזבון – מה ישאיר אחריו האדם לאחר מותו.
המסקנה המיידית היא, שאם ההסכם קובע את היקף העיזבון אך אינו כולל את אופן חלוקתו (וכך נקבע גם בפס"ד בערעור בבית המשפט המחוזי בשנת 2012), על הצדדים להסכם לערוך גם צוואה כדי לקבוע את אופן חלוקת הרכוש לאחר פטירת כל אחד מהם.
חשוב לזכור כי הכנת ההסכמים, ואופן האישור הנכון שלהם, הוא קריטי, וצריך להיעשות לאחר מחשבה והתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום. הסכם שלא אושר כדין בפני נוטריון או בית המשפט, לא יחשב כהסכם ממון בהתאם לחוק, גם אם יחשב בהסכם תקף בין הצדדים לפי חוק החוזים, על כל המשמעויות המשפטיות הנובעות מכך.
בני זוג לפני הנישואים יכולים לאשר הסכם יחסי ממון בפני נוטריון, אולם אם הם עורכים את ההסכם לאחר הנישואים, הם חייבים לאשר אותו רק בבית המשפט. גם שינוי בהסכם יחסי ממון לאחר נישואי בני הזוג, חייבים לקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה.
הידעתם? – בני זוג אשר ערכו הסכם יחסי ממון לפני נישואיהם, ודחו את מועד הנישואים, חייבים לאשר אותו שוב כדי שיקבל תוקף כהסכם יחסי ממון. אם חלף פרק זמן מעת החתימה על ההסכם ועד הנישואים, הרי שהסכם יחסי הממון הופך להיות "חוזה רגיל" ולא הסכם יחסי ממון, ולכך יש משמעות משפטית וכלכלית ניכרת במקרה של פקיעת הנישואים.
ערכתי הסכם אז אני מוגן? על בני הזוג לקיים את הסכם הממון בקפדנות, או לוודא כי בהסכם יש סעיפים המאפשרים להם לנהוג "קצת" אחרת, מבלי שניתן יהיה לטעון כלפיהם כי במעשיהם הביאו לשינוי בפועל של מה שהוסכם. המשמעות? אם תחרגו מההסכמות, בנסיבות מסוימות, במקרה של פרידה, אתם עלולים לאבד חלקים ברכוש הנפרד לידי בן/בת הזוג.
בני זוג החיים יחדיו כידועים בציבור, ולא מתכוונים להתחתן, העורכים הסכם חיים משותפים, ומבקשים לתת לו נפקות הדומה להסכם יחסי ממון, יאשרו את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה – פעולה שתפחית למינימום את הסיכון לבעיות ומחלוקות ככל ויפרדו בעתיד, בעוד שללא אישור בית המשפט, זהו "חוזה רגיל". מדוע בבית המשפט? בית המשפט בוחן את ההסכם, מוודא כי בני הזוג גיבשו את ההסכם מרצונם החופשי וללא כפיה, וכי הצדדים מבינים את משמעות ההסכם ותוצאותיו. קשה יותר לטעון כנגד הסכם שנבדק, אושר וקיבל תוקף על ידי בית המשפט.
פשוט? לא! במהלך השנים, בתי המשפט קבעו גם מבחנים נוספים לקביעת הסטטוס של ידועים בציבור, כוונת שיתוף בנכסים וכיו"ב, גם אם בני הזוג אינם חיים יחדיו.
ומה עוד חשוב לזכור?
כאשר בני הזוג חותמים על הסכם ומבקשים להעניק זכויות לבן הזוג לאחר מותם, עליהם לציין זאת במפורש בצוואתם. בנוסף, יש נכסים נוספים, שאותם לא ניתן להוריש (רק) באמצעות צוואה… ולכן חייבים להתייעץ עם עורך דין לפני קבלת החלטות או מתן התחייבויות, כדי לפעול בדרך מושכלת וכדי להבטיח שרצון הצדדים אכן יתממש.
