על חשיבות עריכת הסכם ממון, כנראה כבר שמעתם, בין אם מדובר בבני זוג המתכוונים להינשא ויש לאחד מבני הזוג או לשניהם, נכסים אותם צברו קודם למועד הנישואים, וברצונם להגן על רכוש זה, למקרה וחס וחלילה נישואיהם יעלו על שרטון והם ייפרדו, ובין אם מדובר במערכת יחסים שניה של בני זוג שלכל אחד מהם יש ילדים ממערכת יחסים קודמת ורכוש אשר נצבר ואותו הם רוצים להבטיח לילדיהם.
האם עריכת הסכם יחסי ממון (או עריכת הסכם חיים משותפים לידועים בציבור) אכן מספיקה כדי להבטיח נכסים אלו?
התשובה היא – לא!
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי בעת פטירה או גירושין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משווי הרכוש והכספים אשר צברו במהלך נישואיהם, וזאת בהתאם להסדר איזון משאבים החל על בני זוג שנישאו החל מיום 01.01.1974. ככל ובני הזוג מבקשים כי במקרה של פקיעת הנישואין, הרכוש יחולק באופן שונה, על בני הזוג לערוך הסכם יחסי ממון אשר יגדיר כיצד יחולקו נכסיהם עם סיום הנישואים.
לעומת זאת, צוואה היא מסמך שבו אדם קובע מה יעשה ברכושו לאחר מותו, ובה הוא מצווה את אופן חלוקת נכסיו וקובע מי יירש אותו.
בחודש יולי 2012 ניתן פסק דין בערעור בבית המשפט המחוזי, בו נקבע כי "דין הירושה הישראלי אינו מוכן להכיר בהסכמה בין שניים ביחס לגורל הירושה כלפי מי מהם. הסכם כזה בטל, לרבות האפשרות שצד אחד, למשל בן הזוג, יוותר על זכויותיו לרעהו… במישור המעשי, על צד העורך הסכם ממון לדעת כי יהא עליו לערוך גם צוואה אם אין הוא מעוניין בחלוקת רכושו בהתאם לחוק הירושה".
על נחיצותה של צוואה מעיד מקרה חריג שנדון בבית המשפט. בחודש יוני 2023 ניתן פסק דין בערעור בבית המשפט המחוזי, במקרה בו אישה נישאה לאדם, 25 ימים טרם שהלך לעולמו. בני הזוג ערכו הסכם יחסי ממון, אולם הגבר לא ערך צוואה. במקרה בו אין צוואה, זהות היורשים נקבעת לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, וכך, האישה זכתה במחצית מעיזבון בעלה המנוח, ועל כך ערערו ילדיו מנישואיו הראשונים.
בית המשפט הבין את מורת רוחם של ילדי המנוח מהעובדה שאשתו השניה של אביהם, ירשה מחצית מעיזבונו לאחר 25 ימי נישואים בלבד, אולם בפסק הדין נדחה ערעור ילדיו של המנוח, הואיל ואין בעובדת קיומו של הסכם יחסי ממון כדי לקבוע את זהות היורשים לאחר פטירת מי מהצדדים.
לכן, ההמלצה היא כי בני הזוג יערכו גם צוואות, במקביל להסכם יחסי ממון, אשר ישקפו את רצון והסכמות הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם יחסי הממון.
שינוי הסכם ממון נעשה באמצעות אישור השינוי/התיקון בבית המשפט לענייני משפחה ואילו עריכת צוואה חדשה (אשר אינה צוואה הדדית), תעשה על ידי כל אחד מהצדדים במועד בו הוא יחפוץ בכך.
